הכירורגיה הלפרסקופית

הניתוח הוא אחד האמצעים בהם נוקטת היחי' לטיפול בהשמנת יתר, כדי לעזור למטופליה לבצע את השינוי הנדרש בסגנון החיים, ולהשיג שליטה על משקלם. הצלחת הניתוח, לאורך זמן, תלויה במידה רבה בשיתוף הפעולה של המטופל עם כול הגורמים המטפלים כולל הכירורג, הדיאטנית, הרופאה האנדוקרינולוגית והאחות המתאמת. (פעילות גופנית ?)
המטרה של כל אלו היא לא רק אסטטית אלא בעיקר הימנעות מהפגיעה הקשה והבלתי נמנעת של ההשמנה החולנית באיכות החיים ובבריאות המטופל. שליטה במשקל תאפשר למטופל שיפור ניכר ביכולת התפקוד ביום יום ותעזור למנוע התפתחות מחלות כמו סכרת, י.ל.ד , מחלת ריאה ומחלת לב כרונית או תעזור לאזן מחלות אלו במידה וכבד קיימות.

1. במסגרת מרפאת ההשמנה מבוצעת ההערכה מקפת של המועמד/ת לניתוח .
א. כדי ללמוד על מצב בריאותך הכללי יבוצעו: בדיקה גופנית, בדיקות מעבדה שונות , צילומים וסונאר בטן, שמטרתם לודא שהניתוח אכן יכול להתבצע בבטיחות מקסימלית ושההשמנה אינה משנית למחלה אחרת בה ניתן לטפל ללא ניתוח.
ב. הערכה פסיכולוגית של המוכנות והבשלות של המועמד/ת לשינוי בסיגנון החיים שמתחייב מהניתוח ושבלעדיו לא תושג הירידה הרצויה במשקל.

2. דיאטה - הוכח שדיאטה דלת פחממות בשבועות שקודמים לניתוח וירידה במשקל אפילו במספר ק"ג
בודדים מורידה באופן ניכר את כמות השומן באברי הבטן , כמו הכבד, ומקילה על הכירורג
לבצע את הניתוח בהצלחה וללא סיבוכים. לכן אנו ממליצים על דיאטה ע"פ ההסבר של
הדיאטנית לקראת הניתוח.
3. בסיום העיבוד במסגרת המרפאה ואישור המועמד/ת לניתוח ע"י הכירורג, הדיאטנית, האנדוקרינולוגית
והפסיכיאטר תוזמן ליום הכנה לניתוח במסגרת המחלקה המנתחת - כירורגית ב'.
במהלך יום זה תבוצע שוב בדיקה מקפת של החולה והבדיקות הטרום ניתוחיות ע"י מספר כירורגים
ורופא מרדים כדי לודא שאכן החולה מוכן לניתוח ולא פוספס דבר בעיבוד המרפאתי.
תכתב קבלה רפואית מלאה החולה יקבל הסבר אחרון בנוגע לניתוח ההרדמה והאישפוז הצפויים לו
ויוחתם על הסכמה לניתוח והרדמה.

המנותח/ת מגיע למחלקה בערב לפני הניתוח או בבוקר הניתוח כפי שתודרך.
ביום שלפני הניתוח רצוי לשתות בלבד ולא לאכול כדי שהמעי יהיה ריק עד כמה שאפשר ביום הניתוח.
בלילה שלפני הניתוח נדרש צום מלא (כולל לא שתיה).
עם ההגעה למחלקה, יורכב עירוי וילקחו בדיקות דם עבור סוג דם לבנק הדם. (למקרה הצורך בלבד, מתן דם בניתוח הוא ארוע נדיר) .
המנותח מועבר ע"י סניטר לקומפלקס חדרי הניתוח (קומה 2-)באלונקה ולאחר המתנה קצרה יוכנס לחדר הניתוח עצמו ע"י המרדים והצוות הסיעודי.
למלווים יש חדר המתנה בסמוך לכניסה לחדר הניתוח

במהלך הניתוח החולה תחת הרדמה כללית (המנותח לא חש כמובן כל כאב או אי נוחות). הניתוח מבוצע בדר"כ בגישה לפרוסקופית , ז"א מבוצעים מספר חתכים קטנים לצורך גישה לחלל הבטן ללא צורך בפתיחה רחבה של דופן הבטן.
לניתוח שני שלבים עקריים: 1. ניתוק הרוב המכריע של חלל הקיבה מאזור המעבר ושט -קיבה. שארית הקיבה שנשארת מחוברת לושט (ואליה מגיע המזון הנבלע) קטנה מאוד (כ 30 סמ"ק) ומכונה פאוץ. הנפח הקטן של הפאוץ מאפשר למנותח לבלוע רק כמויות קטנות מאוד של נוזל או מוצק ובכך מגביל את יכולתו לאכול. הפאוץ מחובר ללולאה של מעי דק שמעבירה את המזון הנבלע מהפאוץ הלאה במורד מערכת העיכול.
2. הכירורג בונה את מערכת העיכול כך שהלולאה שמחוברת לפאוץ אינה נחשפת לאינזמי הלבלב ולכן ספיגת המזון ממנה מנמלית. אלמנט זה תורם להפחתה בכמות הקלוריות שנספגות לגוף המנותח.
הכירורג מתאים את אורך לולאת המעי, בה לא נספג מזון, באופן אישי לכל מנותח בהתאם למידת עודף המשקל ממנו הוא סובל.

ההתעוררות מההרדמה מתרחשת מיד לאחר הניתוח, המנותח מועבר למספר שעות להשגחה וניטור בהתאוששות. בשעות אחר הצהרים נלקח החולה בחזרה לכירורגית ב'. רק בשלב זה יוכלו המלווים לפגוש את המנותח.
ביציאה מהניתוח יהיו למנותח/ת זונדה באף, קטטר שתן, נקז או שניים בדופן הבטן ומסכת חמצן. לא יהיה כאב עז אך מידה מסוימת של כאב, אי נוחות , חולשה יכולים להיות.
כבר בערב לאחר הניתוח המנותח יעבור מהמיטה לכורסא ויוכל לשוחח עם הצוות ווהמלווים.

מטרת האישפוז לאחר הניתוח הוא לסייע למנותח בימים הראשונים של ההתאוששות מהניתוח ולודא שאין סיבוכים מידיים.
במהלך האישפוז יוצאו הזונדה הקטטר והנקזים הבטניים. המנותח יתחיל בשתיה.
לחלק מהחולים יבוצע לאחר הניתוח צילום בליעה בהתאם לשיקול הדעת של הכירורג.
האישפוז לאחר הניתוח נמשך בדר"כ כ 7-5 ימים .
לפני השיחרור יעבור המנותח הדרכה של דיאטנית והדרכת אחות להזרקה של נוגדי קרישה.

הניתוח בלתי הפיך ! (אלא הניתוח גדול ומורכב בהרבה) והוא התחיבות שלוקח על עצמו המנותח לכל ימי חיו. כדי ליהנות מיתרונות הניתוח על המנותח לממש את ההתחייבות בשינוי אורחות חיו ובשיתוף פעולה מלא עם הצוות המטפל.
כלכלה : לאחר כשלשה שבועות של כלכלה נוזלית בלבד מתחילים בהדרגה בכלכלה מוצקה, תחת הדרכה והשגחה של דיאטנית. בהמשך ניתן לאכול כלכלה מוצקה ללא קושי אך יש לאכול במנות קטנות, ללעוס היטב ולהפריד בין מוצק לנוזל.
מנותחים שמעמיסים בכוח כמויות מזון מעבר לנפח הפאוץ יסבלו מהקאות ועם הזמן יגרמו להרחבת הפאוץ וביטול של חלק ניכר מיתרונות הניתוח.

טיפול תרופתי: טיפול בנוגד קרישה שמוזרק מידי יום לתת עור ע"י המטופל או מי ממקורביו ע"פ הדרכה ע"י הצוות הסיעודי באישפוז . הטיפול למשך 3 חודשים ונועד להוריד את השכחות של קרישי דם בורידי הרגלים ותסחיף ראתי.
טיפול בסותרי חומצה למשך חודש ימים.
נוגדי כאבים לתקופה הבתר ניתוחית.
חזרה לפעילות: לאחר השיחרור חזרה הדרגתית לפעילות מלאה. ניתן לחזור לעבודה בתוך כשלושה שבועות מהניתוח.
מעקב לאחר הניתוח: נדרשות בדיקות תקופתיות של כירורג דיאטנית ובדיקות דם לצורך מעקב לאחר השינויים במשקל ושלילה של חוסר שיכול להווצר בגורמים כמו ברזל, קלציום, וויטמינים שונים כמו
ו- 12B. המנותח יתבקש לשתף פעולה בשינויים בסיגנון החיים, אופן האכילה ובדיקות רפואיות שונות.

המשקל: הרוב הגדול של המנותחים יורדים במהירות במשקלם לאחר הניתוח, לאחר כ 6-9 חודשים הירידה במשקל מואטת ולאחר כ 18-24 חודש המשקל מתיצב ואף עלול לעלות מעט.
הירידה הצפויה במשקל היא של כ 75% מהמשקל העודף. למשל גבר בגובה 1.8 שצפוי לשקול כ 80 ק"ג ומשקלו הוא 140 ק"ג צפוי לרדת למשקל של כ 90-95 ק"ג. או אישה בגובה 160 שצפויה לשקול כ 55 ק"ג ושוקלת 110 ק"ג צפויה לרדת לכ 65-70 ק"ג . כל ירידה מעבר לכך תלויה במטופל ותושג רק ע"י הקפדה יתרה על תזונה ואימון גופני.
מחלות רקע: מחלות רבות כמו סכרת, לחץ דם גבוה, קוצר נשימה לילי, הגבלה נשימתית במאמץ, כאבי מפרקים, עודף שומנים ו/או כולסטרול בדם ומחלת לב משתפרים מאוד ואף נעלמים כליל עם הירידה במשקל. שכיחותן של מחלות אחרות כמו סרטן יורדת במידה ניכרת.